מַפַּת הַלֵּב חֲשׂוּפָה
כּוֹכָבִים כּוֹכָבִים לְאוֹרוֹ שֶׁל יָרֵחַ
מִתְבּוֹנֵן בִּשְׁתִיקָה אָפְיָנִית
אֵינוֹ מִתְנַגֵּד אַךְ גַּם אֵינֶנּוּ זוֹרֵחַ
מַפַּת הַלֵּב מְסַפֶּרֶת
כּוֹכָבִים נוֹפְלִים
מִשְׁאָלוֹת אֵל הָרוּחַ
לְאוֹרוֹ שֶׁל יָרֵחַ
מִתְיָיפֶּה בְּחֶלְקִיּוּתוֹ
כְּלִי מַחֲזִיק בִּרְכַּת שֶׁמֶשׁ
נִשְׁלַם מֵעֵת לְעֵת בִּנְשִׁיקוֹתֶיהָ
וּמֵשִׁיב לַכּוֹכָבִים עוֹלָם שָׁלֵם
בְּצִנְעַת דַּרְכּוֹ.
- - - - -

|השוואות|

תני אמון במה שיש לך
אל תשווי בין עוצמות הלהבה
מה שמשנה זו רק הרוח
וכמוה בליבך עושה המחשבה.

תני אמון בטוב שיש בך
הוא מספיק מואר ומרגש
אל תניחי אור מול אור
אסור לך לשחק באש

זו תמונה שלקחתי ממאגר תמונות חינמי באינטרנט.. סתם תמונה להמחשה לא של מישהו שאני מכירה
סליחה אבל מי זה

הופעתו המוקפדת משמשת כחיץ בינו לבין הסביבה.
מילותיו השקולות ארוזות היטב בתוך ליבו,
שומר את נפשו מפני כל נגיעה אפשרית ביסוד החיים שבו.
צעדיו מדוייקים,
מהלכיו מתוכננים בקפידה,
צחוקו עדין בצליליו השקטים
מבוכתו התמידית חגה מעליו כהילה.
מוכן לכל תרחיש.
מצוייד באין ספור מיני מעצורים שבעולם.
אוסף מרשים של תעודות התלוי בחדרו נראה מבטיח, כמעין הצדקה בלתי הוגנת לקיומו.

עד שביום מן הימים נעזב הוא מן האדמה ואליה שב
בטוח באיפוק הרב אשר הפגין במהלך חייו המוגדרים היטב. ממריא אל השמים עת בה נאחז בידיעה
כי סודותיו שמורים עימו לנצח,
מופתע לראות מבעד לצלילותו של הרקיע
כי על מצבתו כתבו אהוביו:

"כאן נטמן האיש אשר ליבו געגוע ועיניו אש תמיד"

יסוד החיים אינו נעלם
גם לא מן האדם המופנם ביותר.
אש החיים והאהבה
בוערת בלב כולם.

על כן אהוב היום
וממש את זכותך
לגעת ביסוד החיים!
על כן האמן ברצון כל חי
לחיות מן החיבורים!

סליחה אבל מי זה
זו תמונה שלקחתי ממאגר תמונות חינמי באינטרנט.. סתם תמונה להמחשה לא של מישהו שאני מכירה